למה מחמם האמבטיה שלכם נהרס בסופו של דבר (ואיך אנחנו מתקנים את זה)
חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים – יש שם אדים רבים, לחות גבוהה, וברגע שמדליקים את המחמם, נוצרת חום קיצוני. במחממי קיר באינפרא-אדום, יש נקודה אחת שבדרך כלל נהרסת ראשונה – המקום בו החוט החשמלי נפגש עם רכיב החימום. אם האטימה שם אינה מושלמת, לחות חודרת לתוך הצינור. כך נהרס חוט החימום, ובמקרים הקיצוניים עלולה להיווצר קצר חשמלי. זה בהחלט לא מה שרוצים כשיוצאים מהמקלחת.
הבעיה עם השיטה “הזולה”
רוב מחממי האמבטיה הזולים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים או סיליקון באיכות נמוכה. בהתחלה זה נראה בסדר, אך חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בעומסים התמידיים של המחמם. חשבו על זה: המחמם מגיע לטמפרטורות של מאות מעלות, החומר האטימה מתרחב, ואז הוא מתקרר ומצטמצם. אם זה קורה מספר פעמים, האטימה נשברת. כשיש פער קטן, אדים חודרים פנימה, מה שגורם לשריפה של חוט החימום.
איך אנחנו עושים זאת אחרת
אנחנו לא משתמשים בחומרי אטימה פשוטים. במקום זאת, אנחנו משתמשים בחומרי אטימה מסוג קוורץ או חומרים סרמיים עמידים בחום. זה כמו תהליך של התמזגות – החומר האטימה הופך לחלק מהצינור עצמו, מה שמאפשר שמירה על אטימות מושלמת. בנוסף, אנחנו מעטפים את החוטים בחומרים עמידים בחום. חומרים אלו אינם נמסים או נהיים שבירים, גם כשהם במגע עם החלקים החמים של המחמם. המחמם נשאר אטום, גם לאחר שמדליקים וכובים אותו שנים רבות.
כמה דברים שצריך לזכור
הבעיה היא שהאטימה הזו חזקה מאוד, ולכן המחמם גם קשה יותר לכיפוף. אי אפשר פשוט לכופף את החוטים בזוויות חדות במהלך ההתקנה. אם עושים זאת, עלולה להיווצר שבר באטימה. יש לכופף את החוטים בעדינות. ועוד טיפ – מכיוון שהאטימה כל כך טובה, החום נאגר בקצוות החוטים. חשוב שהמחמם יהיה מצויד באוורור טוב. אם הפלסטיק קרוב מדי ואין זרימת אוויר, המחמם עלול להינזק. רק ודאו שהמחמם יכול לעמוד בחום.