למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויים דרסטיים בטמפרטורה כשיוצאים מהמקלחת החמה. זו סיבה מצוינת לכישלון של המכשיר. רוב הנורות האינפרא-אדומות הרגילות לא יכולות לעמוד בתנאים האלה – הן נשרפות מהר מאוד.
לכן השקענו הרבה זמן בחיפוש דרכים לגרום למחממים שלנו לעמוד בתנאים האלה.
מניעת חדירת מים
גוף פלסטיקי לא מספיק. אם מים מגיעים לטרמינלים החשמליים, יש בעיה.
אבל הסכנה האמיתית היא “שוק תרמי”. דמיינו צינור קוורץ חם מאוד שנפגע מטיפת מים קרה – הזכוכית נסדקת. כשזה קורה, הוואקום בתוך הנורה נעלם, החוט החשמלי מתחמצן, והמחממה נהרסת.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון ובחיבורים אטומים. כך המים נשארים במקום שלהם – רחוק מהחום.
מניעת ערפל
אתם מכירים את הערפל המעצבן שמכסה את המראה? זה קורה גם למחממים.
כשלחות נשארת על העדשה, היא יוצרת מעין מחסום. המחממה צריכה לעבוד פי שניים כדי להעביר את החום דרך שכבת המים הזו – מה שאינו יעיל. אנו משתמשים בציפויי זכוכית מיוחדים ומעצבים את זרימת האוויר כדי שהעדשה תישאר צלולה.
כך החום פוגע בכם ישירות, במקום להיספג על ידי שכבת הלחות.
האיזון הנכון
החלק הקשה הוא: אם נאטום את המכשיר לחלוטין כדי למנוע חדירת מים, ניצור “תנור”. הרכיבים החשמליים בתוך המכשיר יישרפו.
לכן מצאנו פתרון ביניים. אנו משתמשים בפתחי אוורור שמאפשרים לאוויר החם לצאת, אך מונעים את חדירת המים.
טיפ קטן: ודאו שמאוורר האמבטיה שלכם עובד כראוי. אם החדר נשאר חם כמו סאונה במשך שעות, אף אטימה לא תוכל למנוע קורוזיה של המכשיר לאורך השנים. קצת אוורור יכול לעזור מאוד.