כיצד לבחור את מנורת האינפרא-אדום המתאימה לחדר האמבטיה שלכם
זו טעות נפוצה שאני רואה כל הזמן: אנשים חושבים שכשמדובר במנורות אינפרא-אדום, ככל שהמנורה חזקה יותר, כך טוב יותר. הם בוחרים את המנורה החזקה ביותר שיש על המדף וסבורים שזה מספיק.
אך זה לא כך. אם תשתמשו בכוח גדול מדי בחדר קטן, לא תקבלו תחושה של חום נעים – אתם רק מבזבזים חשמל וגורמים להרס המנורות במהירות. העקרון הוא למצוא את האיזון הנכון בין גודל החדר לבין החומרים שיש בו.
בחירת ההספק הנכון
אתם רוצים תחושה של חום מיידי על העור, ולא חום עז שגורם להזעה.
אם מדובר בחדר אמבטיה קטן מאוד (פחות מ-4 מטרים רבועים), מנורה בהספק של 400–600 ואט כבר מספיקה. חדרים קטנים שומרים על החום. אם תשתמשו במנורה בהספק של 1000 ואט, ייווצרו אזורים חמים מדי שיהיו לא נוחים.
לחדרי אמבטיה בינוניים (4–8 מטרים רבועים), כדאי להשתמש במנורה בהספק של 800–1200 ואט. למה? כי יש שם יותר אריחים, מראות וחומרים שסופגים את החום.
לחדרי אמבטיה גדולים או לשטחים מסחריים, אל תקנו מנורה אחת חזקה בהספק של 2000 ואט. עדיף להשתמש בשתי מנורות בהספק של 1000 ואט, הממוקמות בקצוות החדר. כך החום יתפשט טוב יותר, ולא יהיו פינות קרות בחדר.
ההשלכות שצריך לקחת בחשבון
היתרון של מנורות אינפרא-אדום הוא שהן מחממות אתכם, ולא את האוויר. לכן הן נוחות יותר בחדרי אמבטיה לחים, שבהם מנורות רגילות לא מצליחות לחמם את החדר.
אך יש גם חסרון: הספק גבוה יותר פירושו צריכת חשמל גדולה יותר. ודאו שהחוטים והמפסקים שלכם יכולים לעמוד בעומס הזה לפני שאתם מדליקים את המנורה.
כמו כן, זכרו שמנורה בהספק גבוה יותר עלולה לשחוק את הפילמנט שלה אם מדליקים אותה וכובים אותה כל חמש דקות.
פתרון פשוט? השתמשו בשעון מתקתק או בחיישן תנועה. כך המנורה לא תעבוד כשאין אף אחד בחדר, מה שיחסוך לכם כסף ויאריך את חיי המנורות.